<h1>ספר הנייר הלכ' ערלה</h1>
<h2>דף ט:</h2>
הנוטע אילן של מאכל, כל הפירות שיוצאים ממנה שנה ראשונה שנייה ושלישית אסורין בהנאה, והאוכל מהם כזית לוקה, ואיסור ערלה בחוצה לארץ הלכה למשה מסיני. הגהה. רבי' משה מקוצי. אבל בארץ ישראל נוהג דין נטע רביעי בגפנים בין בזמן הבית בין שלא בזמן הבית. כיצד פודין נטע רביעי עתה, אחר שאסף כל הפירות אומר ברוך א"י אמ"ה אקב"ו לפדות נטע רבעי. ופודה אותו בשוה פרוטה אפילו הם שוים ק' זוז. ואומר הרי פירות אילו מחוללין על זה, וזורקים הפרוטה לים המלח, ובזמן הזה מחללו לכתחילה אפילו על שוה פרוטה. כרם רבעי אין לו לקט שכחה ופאה ועוללות ואין מפרישין ממנה תרומה ומעשר. הנוטע בספינה ואילן שעלה מאליו ברה"י והנכרי שנטע בין לישראל בין לעצמה חייב בערלה. גוי שהרכיב אילן מאכל גבי אילן סרק חייב בערלה, אחד הנוטע יחור מן האילן או גרעין או שעקר האילן בלא קרקע או שחתך רך מאילן זקן והרכיבו בארץ או באילן אחר חייב בערלה, אבל אם הרכיב פורווני"ר רך מאילן זקן פטור. ילדה שסבכה בזקנה והוציאה פירות כילדה, אפילו הוסיף מאתים הרי הפירות שילדה אסורים, שאין גידולי היתר מעלין האיסור הניכר. עכ"ל.
